מאת: רוני נאור-חפרי

כשהגעתי לראיון עם יו"ר פאר פרינט, יגאל לוי, ובנו המנכ"ל, עדי לוי, לא צפיתי סיום כל כך מפתיע: כששאלתי את יגאל מה התוכניות שלו לעתיד, הוא השיב "אני רוצה ללמוד פילוסופיה". מה יגידו בכירי ענף הדפוס על זה?
אחרי שיגאל הכשיר את בנו, עדי, לשמש כמנכ"ל, הוא בהחלט יכול לפרוש לטובת מימוש תוכניותיו הרוחניות.
גם לעדי, דור שלישי בחברה אותה ייסד סבו, עזרא לוי, יש תוכניות. אך רובן קשורות בפיתוח והרחבת העסק המשפחתי.

בארון של עדי

לאחרונה, למשל, החליט עדי על שינוי שמו של בית הדפוס מ"דפוס פאר" ל"פאר פרינט". ההחלטה המפתיעה התקבלה, כדי למנוע בלבול בזיהוי בית הדפוס הותיק עם בתי דפוס אחרים שרשמו לעצמם שמות זהים.

בית הדפוס מתמחה ומתמקד, בייצור מוצרי דפוס לענף המזון, בטכנולוגיות דפוס אופסט.
בארון התצוגה, במשרד של עדי, אפשר למצוא מוצרי דפוס ממגוון תחומים: תוויות (כמובן) בגימורים שונים, קטלוגים, חוברות, פולדרים משובחים, אריזות מסוגים שונים. על מוצרי הדפוס האמורים מופיעים שמות של חברות מובילות וידועות בתחומים שונים בענף המזון.
"הכל מתבצע אצלנו", מסביר עדי,  "בין אם מדובר בדפוס תוויות שטוחות, גיליון, בהדפסות על גלילים לתוויות יין או מוצרי קוסמטיקה. אם יש צורך בגימורים, או כל מה שמוצר היי-אנד זקוק לו, כמו הבלטות, הטבעות, לקות למיניהן, את הכל אנחנו עושים פה. כמו כן, תפריט המוצרים שלנו כולל גם אריזות והדפסה על אריזות. מוצר הליבה שלנו הוא תוויות, אך כשרכשנו ציוד שמסוגל לבצע הדפסות בתחומים נוספים, שקשורות בגימורים, כמו הבלטות, הטבעות וכולי, לא היתה סיבה שלא להציע את השירות ללקוחות שלנו. הידע בתחומים בהם אנו פועלים נצבר במהלך 67 שנים של פעילות בענף".

לפני 67 שנה
בשנת 1935 החלה נהירה משמעותית ללימודי דפוס, באזור תל אביב. אביו של יגאל, עזרא, בחר לפנות ללמוד את רזי מקצועו של הדפס, יחד עם אחרים שבנו את אותה קהילה מתפתחת, באזור שכונת התקווה. עזרא לוי החל לעבוד בבית הדפוס אהרוני ועם הזמן הפך למנהל עבודה. עקב סכסוך בין אהרוני ושותפו, בצלאל לוינסון, הסתיימה השותפות. לוינסון הציע ללוי לפתוח בית דפוס בשותפות חדשה. בשנת 1942 פתחו שניהם את בית הדפוס, ברחוב לבנדה, בתל אביב.
יגאל: "הכל התחיל באותה שכונה. כל אחד מחברי הקהילה ההיא פתח בית דפוס. כיום הבנים שלהם נחשבים למובילי ענף הדפוס בארץ. אבא שלי התחיל ללמוד את התחום יחד עם החברים בקבוצה, כשכולם התפתחו יחד ובנו את ענף הדפוס כפי שהוא מוכר היום".

יגאל, איך הגעת לעבוד בבית הדפוס של אביך?
"באותן שנים התגוררתי בארצות הברית. אבא התקשר אליי ואמר שהוא זקוק לעזרתי בבית הדפוס משום שלוינסון, שהיה אז בן 78, החליט לפרוש. חזרתי ארצה והתחלתי לעבוד עם אבא. הרחבתי את העסק עם כל הידע שצברתי כשעבדתי בתחום בארצות הברית. התחלנו לגדול בכל התחומים: עובדים, מוצרים, מכונות, מקום וכולי. עדי התחיל לעבוד איתנו בשנת 1997, ואחרי שאבי נפטר, בשנת 1999, ירשתי את מקומו. יחד עם עדי התרחבנו עוד ועוד. מה שנשאר איתנו לאורך כל הדרך זו העובדה שתמיד התבססו על עבודה מול ענף המזון".

זה לא הגביל אתכם?
יגאל: "לדעתי, כשמתמחים במשהו המקצועיות יוצרת מוניטין בשוק. כך, כיום, כשמישהו רוצה תוויות ליין הוא מייד מגיע אלינו. גם אם מישהו יגיע לבית דפוס אחר הוא יפנה אותו אלינו מתוך ידיעה שאנחנו מתמחים בזה. הנישה שלנו של יין מיצתה את עצמה אחרי שגדלנו וזו הסיבה שהביאה אותנו להיכנס לאריזות".

בית דפוס עם לב של מושבה
בשנת 2005 בית הדפוס עבר למבנה מרשים בעיר נס ציונה. "פשוט רצינו לצאת מתל אביב, מכל הלחץ והבלגאן, למעגל השני של גוש דן", מסביר עדי, "היום אנחנו כבר לא צריכים להיות בתל אביב, משום שרב האינטראקציה של ספק-לקוח מתבצעת דרך המחשב. כך אין צורך להגיע אלינו. ברב המקרים אנחנו מגיעים אל הלקוח, ולעיתים מאוד רחוקות, אם צריך, הלקוח מגיע אלינו".

המעבר לנס ציונה לא מקשה על ההתמודדות עם התחרות בענף? הרי, אזור דרום תל אביב נחשב למעוז ענף הדפוס בארץ.
עדי: "בתקופה שעבדנו בתל אביב לא היתה בעיה לעבוד עם גורמים ברמת הגולן ובבאר שבע. כך, גם כיום אין בעיה לעבוד עם אותם לקוחות. המעבר פגע בקהל התל אביבי, שהיה מגיע לבית הדפוס באופן עצמאי, ברגל. עם זאת, מדובר בקהל לקוחות קטן ופחות משמעותי. על עמודי התווך שלנו שמרנו".

איך, אם כן, אתם מתמודדים עם תחרות?
עדי: "מורידים מחירים כמו כולם. בגלל המשבר, נדרשנו לבצע שינויים במחירים וגם להתייעל בתחומים שונים בתוך הארגון, כמו במשכורות עובדים או ברכישות שיביאו להתייעלות".

למרות המשבר רכשתם מכונה חדשה השנה.
עדי: "כן. מדובר במכונה שמאפשרת לנו לספק אפליקציה בתחום דפוס משי, מכונת גימור משי בגלילים, של החברה האיטלקית טרנטיני. ביצענו את הרכישה כדי לספק ללקוחות אפליקציה נוספת ולהעמיק את האחיזה שלנו בתחום התוויות. המהלך בוצע מתוך חשיבה לשפר את השירות, ופחות מתוך חישוב עלות המכונה והרווחים שתניב. אני בטוח שבטווח הארוך המכונה תניב רווחים ראויים. אך ההשקעה באה להרחיב את תפריט השירותים שלנו בטווח הקרוב והארוך".

אם מורידים מחירים איך שומרים על האיכות?
עדי: "אנחנו שומרים על אותה איכות, אך פוגעים בנתח הרווחים שלנו. מצד שני, שימרנו לקוחות ולא הפסדנו אותם. אם היו לקוחות שהפסדנו, הסיבה לכך היא משום שהם צמצמו פעילות, או לצערנו, פשטו רגל".

מה מייחד אתכם מבתי דפוס אחרים?
עדי: "איכות, אמינות ושירות. אנחנו מחפשים לקוחות שילכו איתנו כמו שאנחנו הולכים איתם. חשוב לנו ליצור מערכת יחסים הדוקה בינינו ובין הלקוח, כך שלא נאבד אותו בגלל איזו שטות. יש לנו לקוחות שהולכים איתנו עוד מהימים שסבא שלי ייסד את החברה".
יגאל: "אנחנו משקיעים מאוד בלקוח, גם בשלבים של לפני ואחרי הדפוס, עם ייעוץ והדרכה. במקביל, כמו שכל בית דפוס משקיע בהתפתחות, כך גם אנחנו. אסור לעמוד. מי שעומד הולך לאחור. כך שאין ברירה, תמיד חייבים לאתר את הדבר הבא. אני תמיד מחפש את הדברים המיוחדים שאף אחד לא עושה".

מה הדבר הבא?
יגאל: "הדבר הבא הוא בעיקר לחדור יותר ויותר לתחומים נוספים בדפוס למזון. כמו כן, אנחנו מכוונים לפלסטיקה ואריזות. המטרה לעסוק בייצור מוצרי דפוס איכותיים, עם מיקוד במקצועיות ואיכות".

מה עם תוכניות לעתיד?
יגאל: "אני אגלה לך סוד, החלטתי שאני רוצה ללכת ללמוד פילוסופיה. היום, בגיל 61, אני מרגישה שעשיתי מה שהייתי צריך לעשות ברמה העסקית. לכן, אני חושב שמגיע לי ליהנות. ברור שאני אגיע הנה ואלווה, אבל אני חושב שאני צריך לפנות את מקומי לדור הבא. אני מודע לזה שבאיזשהו מקום אני מפריע לעדי להתנהל כפי שהוא היה רוצה, משום שהוא צריך להתחשב בדעתי. לכן, זה רק נכון מבחינתי לפנות מקום. החכמה היא לפנות את המקום בזמן".