הדפוס בתקופה העות’מאנית (בין המאה ה-16 למאה ה-19)
בשנים אלו, שבהן שלטה בארץ ישראל האימפריה העות’מאנית, התרכזו היהודים בעיקר בירושלים, צפת, חברון וטבריה.
תקופה זו היוותה את ראשית הדפוס העברי בארץ ישראל, בדמות בית הדפוס העברי הראשון בארץ שהוקם בצפת בשנת 1557 ובו הודפסו בעיקר כתבים קבליים ודתיים.
בית הדפוס פעל בצפת רק כשלושים שנה בשל קשיים לוגיסטיים וכלכליים וכן בשל הפרעות מצד השלטון העותומני וגורמים מוסלמיים שונים. לאחר שנסגר לא היה קיים דפוס עברי בארץ ישראל במשך כמאתיים שנה – עד תחילת המאה ה- 9, שאז הקים הרב ישראל ב”ק את בית הדפוס הראשון בירושלים והדפוס העברי בארץ ישראל חודש.
הדפוס בתקופת היישוב בארץ מהמאה ה-19 ועד שנות ה-30 של המאה ה-20
תקופת היישוב הינה התקופה שלפני הקמת מדינת ישראל.
במשך תקופה זו הוקמו בארץ מוסדות יהודיים תחת שלטון עות’מאני ואחריו תחת שלטון המנדט הבריטי.
שנים אלו מאופיינות במעבר הדפוס מספרים דתיים להדפסת ספרות עברית מקורית (אחד העם, ברנר, ביאליק), ספרים היסטוריים על קהילות יהודיות, ספרי לימוד, מילונים, כרזות ועלונים של תעמולה ציונית.
בתי דפוס נוספים (חוץ מירושלים) הוקמו בתל אביב וביפו – שם הודפסו דברי דפוס חילוניים וציוניים וכן בצפת ובטבריה – שם הדפוס המשיך להתמקד בספרים דתיים.
שינוי משמעותי הושג, כשדפוס העופרת ודפוס האופסט החליפו בהדרגה את דפוס הבלט הידני, שבו השתמשו באותיות או בתבניות כדי להדפיס באופן ידני.
בסוף המאה ה-19 בתי הדפוס החלו להדפיס את העיתונים העבריים הראשונים, כגון: “הלבנון”, “הצבי” ו”חבצלת”. דרך העיתונים הללו הפיצו רעיונות ציוניים וחידשו את השפה העברית.
הדפוס בתקופת המנדט הבריטי (1917-1948)
בתקופת המנדט הבריטי התעצם הישוב היהודי בארץ, תוך כדי מאבקו עם השלטון הבריטי והמיעוט הערבי. עולים רבים הגיעו לישראל והוקמו מוסדות שלטון שונים, כגון: הסוכנות היהודית וההסתדרות.
לבתי הדפוס היה תפקיד משמעותי בשירות מערכות החינוך, התעמולה הציונית, ההסברה והתרבות.
תל אביב הפכה למוקד הדפוס העברי ובה הוקמו בתי דפוס מודרניים, שלהם היה ציוד של מכונות חדישות ויכולת הדפסה גבוהה.
בתי הדפוס בירושלים המשיכו להדפיס כתבים דתיים, אך במקביל גם דברי דפוס אקדמיים ותרבותיים.
העיתונים שהודפסו בתקופה זו היו: “דבר” (של ההסתדרות הכללית), “הארץ”, “על המשמר”, “חרות”, “הצופה” – כשכל עיתון ייצג זרם פוליטי אחר. כמו כן הודפסו עיתונים באנגלית, ערבית, גרמנית, לאדינו ויידיש.
מכיוון שהדפוס הפך גם לכלי להסברה ציונית ולמקום בו הודפסו בחשאי עלוני מחתרת, השלטון הבריטי החרים חלק מדברי הדפוס ואף הטיל צנזורה על חלקם.
ההתקדמות הטכנולוגית בדפוס בשנים אלו התבטאה במעבר מדפוס בלט לדפוס אופסט, בשימוש במכונות מודרניות שייעלו את הדפוס ועוד. בתי דפוס התחילו גם להציע מגוון שירותים, כגון: גרפיקה, עימוד, הדפסה וכריכה.
בתי הדפוס בישראל לאחר הקמת המדינה – שנות ה-50 וה-60
לאחר הקמת המדינה הוסיפו בתי הדפוס למגוון השירותים שלהם גם הדפסת תעודות זהות, דרכונים, כרזות תעמולה, פרסומים ממשלתיים וכדו’ – ששיקפו את הפיכת הדפוס לכלי לאומי ולתומך בהקמתה.
בשנות ה-60 היתה האצה בהתפתחות דפוס האופסט שאפשר הדפסה מהירה יותר, צבעונית ואיכותית. הורגשה גם התחזקותו של הדפוס ככלי חינוכי ותרבותי.
כמו כן, הדפוס המסחרי לשירות בעלי העסקים החל לפעול וכן הביקוש להדפסת ספרים ולהדפסות מסחריות גדל משמעותית.
הדפוס בשנות ה-70 (1970–1979)
בשנים הללו חיזק הדפוס את מעמדו ככלי עסקי ומסחרי (ולא רק ממלכתי או תרבותי) והפך להיות חלק בלתי נפרד מפעולות הפרסום והשיווק של העסקים. בשל כך הוסיפו בתי הדפוס מחלקות גרפיקה וקריאייטיב כחלק בלתי נפרד מהמבנה שלהם וכן שירותי סידור גרפי ממוחשב.
במהלך מלחמת יום הכיפורים בתי הדפוס היו מגויסים למבצעי הסברה, לגיוס תרומות ולתמיכה בעורף.
הדפוס בשנות ה-80
בשנים אלו החל המעבר להדפסה דיגיטלית ולשימוש במחשבים לצורך סידור גרפי. ההדפסה הצבעונית הפכה לנפוצה מאד והעיצוב הגרפי הפך לחלק בלתי נפרד מתהליך ההפקה וההדפסה.
הדפוס העסקי-שיווקי כלל חומרי פרסום (קטלוגים, פליירים, כרטיסי ביקור וכדו’) וכן הדפסת אריזות, תוויות ושילוט.
כך הפך הדפוס לחלק אינטגרלי ומשמעותי בזהות העסקית של כל חברה או עסק.
הדפוס בשנות ה-90
בשנים אלו התבססה המהפכה הדיגיטלית, שאופיינה במעבר מדפוס אופסט לדפוס דיגיטלי, בביטול הצורך בעימוד ידני או בלוחות דפוס בשל העברת הדפוס למחשב.
כמו כן, שנים אלו מאופיינות בירידות במוצרי הדפוס המודפסים ועלייה בדפוס הדיגיטלי וכן בהתאמת כמות ההדפסות לפי דרישת הלקוח.
את הזמנות הדפוס ניתן היה גם לעשות מרחוק – בתחילה דרך הפקס ובהמשך באמצעים דיגיטליים.
הדפוס בשנות ה-2000 ועד היום
הדפוס החכם (Smart Printing) הינו מערכת הדפסה שבה משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות, כגון: בבינה מלאכותית (AI), במערכות דיגיטליות חכמות לניהול הזמנות הדפוס, להפקה ולבקרה על איכות הדפוס. כל אלו יוצרים שיפור רב ביותר באיכות ההדפסה. הדיגיטלית. הדפוס המודרני גם מסוגל להדפיס על מגוון של חומרי גלם: בד, מתכת, עץ, קרמיקה וזכוכית.
הדגש בבתי הדפוס הוא על התאמה אישית של החומר המודפס לכל לקוח בהתאם לצרכיו הייחודיים ולכמות ההדפסות שהוא זקוק לה. ההדפסה המותאמת אישית אפשרית גם לאנשים פרטיים ולא רק לעסקים.
יש דגש על השמירה על הסביבה (נייר ממוחזר, דיו אקולוגי, הדפסה חסכונית באנרגיה), בהתאם למגמה זו בארץ ובעולם.
הדפסה ממותגת של תוויות, אריזות, מדבקות, עטיפות מוצרים וכדו’ תופסת תאוצה רבה.
הדפוס הדיגיטלי תופס תאוצה משמעותית, בעוד הדפוס המסורתי הפיסי הופך למשני.
נתונים סטטיסטיים עדכניים על הדפוס בישראל
– כיום פועלים בארץ למעלה מ-1,000 בתי דפוס, כ-85% מהם מוגדרים כבתי דפוס קטנים או בינוניים.
– ענף הדפוס מעסיק כ-7,000 עובדים.
– המחזור השנתי של ענף הדפוס בישראל נאמד בכ-5 מיליארד ₪.
– לפי נתונים משנת 2018, יצוא מוצרי דפוס שונים לחו”ל הוערך
בכ-342 מיליון דולר. זוהי עלייה של כ-6% לעומת השנה הקודמת.
– עם ההתחדשות בציוד טכנולוגי חדיש, ההשקעה של בתי הדפוס בישראל במכונות ובציוד מחו”ל גדלה ב-7%.
לאור מה שנכתב בכתבה, אנחנו בטוחים שהתרשמתם כמונו מההתפתחות יוצאת הדופן של הדפוס בישראל. התפתחות שהתחילה בהדפסת ספרי קודש בצפת העתיקה, דרך סיוע לישוב בארץ להתמרד נגד המנדט הבריטי ואח”כ בניית הזהות הישראלית הלאומית ועד לבתי הדפוס הדיגיטליים, החכמים והמודרניים של שנות ה-2000 .
